החלטה בתיק ת"א 12266-05-11

1.         בפני בקשה, על פי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975,  להתיר למבקשת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, מיום 21.06.09.

2.         ואלה עיקרי העובדות הצריכות לענין:

            המשיב היה מעורב ב- 3 תאונות דרכים שהוכרו כולן גם כתאונת עבודה. אחת

מהתאונות האלה, שארעה ביום 31.12.06, נדונה ע"י ועדה רפואית לעררים של המל"ל (ראו: פרוטוקול הועדה מיום 21.06.09), בה נקבעה נכותו של המשיב, בשיעור של 20%.  החלטה זו היתה לצנינים בעיניה של המבקשת, ומכאן בקשתה.

ההיתר להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות, מיועד על פי דין למקרים מיוחדים וחריגים:

בפסקי הדין המנחים: בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ פד"י לט (4) 505  ובר"ע 721/85 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה, פד"י  לט (4), 834 נפסק: כי באופן כללי, קיימים שני סוגי טעמים העשויים להצדיק מתן היתר כזה.

הסוג האחד - טעמים משפטיים כגון: כאשר ההליך שבו נקבעה הנכות על פי דין, היה נגוע בפגם מהותי דוגמת תרמית או בטלות מעיקרה.

הסוג השני - טעמים עובדתיים חדשים וכבדי משקל.

המחשה לטעמים מן הסוג הראשון, מצויה בפרשה שנדונה בת.א (י-ם) 1621/87 שרביט נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקים מחוזיים תשנ"א (ג) 177, פסק דינו של חברי ,השופט ד. חשין, כתוארו אז.

בענין שנדון בע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד פד"י מה (4), 77 נפסק כי:

              "על פי נוסח הסיפא לסעיף 6ב לחוק, יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור, מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה, יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של התובע מאז נקבעה נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית המשפט"

מקרה אחר הוא:

              כשלפני הועדה הרפואית, לא היו עובדות רלבנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של התובע קודם לתאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה"

נפסק בין השאר, כי פער בין הקביעה שעל פי דין לבין קביעה בחוות דעת של מומחה מטעם התובע, ויהיה זה אף פער ניכר, אינו משמש טעם מיוחד המצדיק הבאת ראיות לסתור. ראו: בר"ע 641/85 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' סיסו פד"י מ (3) 199.

באחד העניינים נפסק, שפער של 10% למשל, מהווה שיקול מבוטל, אם בכלל, בגדר הטעמים המיוחדים הנדרשים. (ראו: א. ריבלין: "תאונת הדרכים" מהדורה רביעית (2012), 777).

(להלן-"ריבלין" )

            מן הדין נבוא לנדון:

3.         הבקשה כתובה באריכות רבה ובנוסח המקשה על קריאתה. הבקשה מונה לא פחות מחמש טענות המצדיקות לדעת המבקשת, שיותר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל:

אחת - שהועדה לא הסבירה, או לא הסבירה די, מהי הסיבה המצדיקה חריגה מהחלטותיהן של ועדות רפואיות קודמות. הועדה לא הסבירה מנין נובע הפער ה"עצום" בין נכויות שנקבעו על ידי ועדות קודמות, לבין קביעתה זו.